בבוקר יום א' הזברה לא קמה

כי מה, זברות בעולם המערבי לא קמות ביום ראשון, אז למה שזברה ישראלית תקום ותלך לעבודה?

כן, אני מדברת על הצעת החוק להארכת סוף השבוע בישראל. ואני ממש ממש לא משוכנעת מהרעיון הזה של הפיכת ישראל ליעני מדינה נורמלית על ידי זה שיום ראשון יהפוך לחלק מסוף שבוע ארוך.

קודם כל קצת חשבון: סוף השבוע שסילבן שלום מציע הוא לא סוף שבוע באורך הנורמלי בעולם המערבי, אלא סופ"ש ארוך יותר. בהתחלה כשקראתי על זה הבנתי לא נכון, קראתי שהוא מדבר על הפיכת יום שישי ליום עבודה רגיל והייתי די המומה, כי איך יספיקו אנשים להגיע הביתה לפני כניסת השבת בחורף, שלא לדבר על קניות וכו' – אבל כשהקשבתי לסרטון ראיתי שלא, הוא לא מציע להפוך את יום שישי ליום עבודה רגיל, אלא לחזור למה שהיה עד לא כל כך מזמן (עשרים שנה?) – המצב שבו עם ישראל עבד יום קצר ביום שישי ורץ מהעבודה לסופר להספיק קניות לפני שסוגרים והגיע הביתה מתנשם ומתנשף ומיוזע ואולי, אם לא היו יותר מדי פקקים בדרך, אולי הספיק להתקלח לפני כניסת השבת. ההבדל היחיד בין המצב של אז לבין מה שהוא מציע, הוא שאחרי השבת יהיה עוד יום חופש.

מדינת ישראל דווקא עשתה צעד לכיוון הנורמליות כשהוחלט לוותר על יום שישי ולעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים (כמו בעולם המערבי), מה שאיפשר לאנשים להתכונן לשבת כך שיוכלו אפילו – שומו שמיים! – ליהנות ממנה.

כלומר: כבר יש בישראל שבוע עבודה באורך נורמלי, כבר יש בארץ יומיים בשבוע שבהם רוב האנשים לא עובדים – כמו בעולם המערבי. אבל מה, יש אצלנו אנומליה שמשפיעה לא על אורך הסופ"ש אלא על איכותו: האנומליה היא השבת על פי המסורת היהודית.

השבת על פי ההלכה מתחילה ביום שישי אחה"צ/ערב. זו אנומליה. בעולם המערבי אין כזה דבר. בעולם המערבי היום מתחיל בבוקר ונגמר בלילה. אפילו אנשים שעבורם יום ראשון הוא השבתון הדתי ושנמנעים מקניות ביום השבתון הזה (ואני מדברת על מיעוט קטן, לפחות כאן באנגליה) – בשבילם היום הקודם הוא יום רגיל שבו אין להם בעיות לעשות קניות, ואין את הקטע הזה של לרוץ ולהספיק לפני שקיעת השמש. ואפילו המיעוט הזה שבשבילו יום ראשון הוא שבתון דתי שבו נמנעים מפעילויות מסויימות, אפילו להם אין רשימת איסורים ארוכה ומפורטת כפי שקיבלנו מהרבנים, ואין להם בעיה להדליק חשמל או להתניע מכונית, כך שהם יכולים ליהנות מהשבתון שלהם בדרכים שיהודים דתיים לא יכולים. וזה גם אומר שהתחבורה הציבורית לא מפסיקה לפעול, כך שגם אנשים שאין להם מכונית יכולים לצאת לטייל וליהנות מהסופ"ש כשהם לא תקועים בבית.

הבעייה היא לא בשבת עצמה, שניתנה לנו על ידי אלוהים כיום מנוחה. הבעייה היא בפרשנות ההלכתית, שהפכה את השבת ליום כל כך מלא איסורים שקשה לראות איך אפשר ליהנות ממנו. אלוהים אמר לנו לא לעבוד ביום הזה, הוא לא צירף רשימה מפורטת של מה כן או לא נחשב כעבודה – אבל הרבנים לקחו לעצמם להגדיר ולפרט, ומתוך כוונות טובות הטילו על עם ישראל עול שאלוהים מעולם לא התכוון להטיל. כי אלה לא דברים שאפשר להגדיר עבור כולם – כולנו שונים, ופעילות שבשביל מוישה זוכמיר היא מאמץ מעייף ומתיש, בשביל שכנו היא תענוג מחייה נפשות. יש פה ושם דברים שאנשים באופן כללי יסכימו עליהם, כמו למשל שינה. אבל דברים שאנחנו עושים כתחביב, דברים שעוזרים לנו להירגע מפעילות השבוע – אלה משתנים מאדם לאדם. לעבוד בגינה למשל – אני לא בעניין הזה, אין לי מושג בגינון, אבל אני מכירה הרבה אנשים שזה הכיף שלהם, זו הדרך שלהם להירגע. והרבנים יגידו להם: לא בשבת! שבת זה יום שבו חייבים לנוח – ולנוח על פי ההגדרה שלנו, אפילו אם הדרך שהגדרנו היא בשבילכם סיוט ולא מנוחה.

אני בטוחה שיש משפחות דתיות שבהן השבת היא אכן תענוג, ואני שמחה בשבילם. אבל אני יודעת שזה לא תמיד ככה. אני זוכרת היטב את המשפחה הדתית שגרה בבניין ליד אמא שלי – בשבת היו בוקעות משם צעקות בלי סוף, ואני הייתי יושבת ושומעת אותם צועקים וחושבת: כן, בטח, משפחה עם הרבה ילדים והם תקועים בבית, משעמם להם, אין טלויזיה, אין מוזיקה, אין אפשרות לנסוע לאנשהו ליהנות מחיק הטבע, מהים, כלום. האם לזה התכוון אלוהים כשנתן לנו יום מנוחה פעם בשבוע? לא נראה לי.

סופ"ש שיתחיל ביום ששי בצהריים ויכלול את יום ראשון לא יהפוך את מדינת ישראל לנורמלית. (לא שאני משוכנעת שלהיות עם ככל העמים זו שאיפה כל כך חיובית, אבל זה עניין אחר…) אבל שחרור מכבלי ההלכה יכול בהחלט לשפר את איכות הסופ"ש, ולתת לעם ישראל את מה שאלוהים ניסה לתת לנו בהר סיני – יום שבו נוכל באמת לנוח ולהינפש. כאמור, יש כבר בארץ סופ"ש באותו אורך כמו במדינות המערב – הבעייה היא לא בכמות אלא באיכות, הבעייה היא במה שאפשר – ובעיקר במה שאי אפשר – לעשות עם הזמן הזה. אם אתה נותן למישהו יומיים חופש מהעבודה אבל בחצי מהזמן הזה הוא לא יכול לנסוע לשום מקום, המסעדות ובתי הקפה סגורים, אם הוא יוצא לטייל ברגל אין אפילו איפה לקנות שתיה קרה – מה שווה החופש הזה? (וכן, כמובן שהאלטרנטיבה אומרת שמישהו יצטרך לעבוד כדי לספק את השירותים האלה של תחבורה/מסעדות וכו' – ככה זה גם בעולם המערבי היעני נורמלי… אז אנשים שעובדים בתחומים האלה עושים תורנות, לוקחים ימי חופש בימים אחרים. כמו שכבר קורה בארץ עם אנשים שעובדים בבתי מלון, למשל.)

ועכשיו אני לוחצת על כפתור פרסום מהר לפני שתשקע השמש ואנשים יצעקו עלי שכתבתי בשבת… לא, סתם, אני לא שבויה בכללים האלה, תודה לאל :)

בהתחלה כשקראתי על זה הבנתי לא נכון, קראתי שהוא מדבר על הפיכת יום שישי ליום עבודה רגיל והייתי די המומה, כי איך יספיקו אנשים להגיע הביתה לפני כניסת השבת בחורף, שלא לדבר על קניות וכו' – אבל כשהקשבתי לסרטון ראיתי שלא, הוא לא מציע להפוך את יום שישי ליום עבודה רגיל, אלא לחזור למה שהיה עד לא כל כך מזמן (עשרים שנה?) – המצב שבו עם ישראל עבד יום קצר ביום שישי ורץ מהעבודה לסופר להספיק קניות לפני שסוגרים והגיע הביתה מתנשם ומתנשף ומיוזע ואולי, אם לא היו יותר מדי פקקים בדרך, אולי הספיק להתקלח לפני כניסת השבת. ההבדל היחיד בין המצב של אז לבין מה שהוא מציע, הוא שאחרי השבת יהיה עוד יום חופש.

מדינת ישראל דווקא עשתה צעד לכיוון הנורמליות כשהוחלט לוותר על יום שישי ולעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים (כמו בעולם המערבי), מה שאיפשר לאנשים להתכונן לשבת כך שיוכלו אפילו – שומו שמיים! – ליהנות ממנה.

כלומר: כבר יש בישראל שבוע עבודה באורך נורמלי, כבר יש בארץ יומיים בשבוע שבהם רוב האנשים לא עובדים – כמו בעולם המערבי. אבל מה, יש אצלנו אנומליה שמשפיעה לא על אורך הסופ"ש אלא על איכותו: האנומליה היא השבת על פי המסורת היהודית.

השבת על פי ההלכה מתחילה ביום שישי אחה"צ/ערב. זו אנומליה. בעולם המערבי אין כזה דבר. בעולם המערבי היום מתחיל בבוקר ונגמר בלילה. אפילו אנשים שעבורם יום ראשון הוא השבתון הדתי ושנמנעים מקניות ביום השבתון הזה (ואני מדברת על מיעוט קטן, לפחות כאן באנגליה) – בשבילם היום הקודם הוא יום רגיל שבו אין להם בעיות לעשות קניות, ואין את הקטע הזה של לרוץ ולהספיק לפני שקיעת השמש. ואפילו המיעוט הזה שבשבילו יום ראשון הוא שבתון דתי שבו נמנעים מפעילויות מסויימות, אפילו להם אין רשימת איסורים ארוכה ומפורטת כפי שקיבלנו מהרבנים, ואין להם בעיה להדליק חשמל או להתניע מכונית, כך שהם יכולים ליהנות מהשבתון שלהם בדרכים שיהודים דתיים לא יכולים. וזה גם אומר שהתחבורה הציבורית לא מפסיקה לפעול, כך שגם אנשים שאין להם מכונית יכולים לצאת לטייל וליהנות מהסופ"ש כשהם לא תקועים בבית.

הבעייה היא לא בשבת עצמה, שניתנה לנו על ידי אלוהים כיום מנוחה. הבעייה היא בפרשנות ההלכתית, שהפכה את השבת ליום כל כך מלא איסורים שקשה לראות איך אפשר ליהנות ממנו. אלוהים אמר לנו לא לעבוד ביום הזה, הוא לא צירף רשימה מפורטת של מה כן או לא נחשב כעבודה – אבל הרבנים לקחו לעצמם להגדיר ולפרט, ומתוך כוונות טובות הטילו על עם ישראל עול שאלוהים מעולם לא התכוון להטיל. כי אלה לא דברים שאפשר להגדיר עבור כולם – כולנו שונים, ופעילות שבשביל מוישה זוכמיר היא מאמץ מעייף ומתיש, בשביל שכנו היא תענוג מחייה נפשות. יש פה ושם דברים שאנשים באופן כללי יסכימו עליהם, כמו למשל שינה. אבל דברים שאנחנו עושים כתחביב, דברים שעוזרים לנו להירגע מפעילות השבוע – אלה משתנים מאדם לאדם. לעבוד בגינה למשל – אני לא בעניין הזה, אין לי מושג בגינון, אבל אני מכירה הרבה אנשים שזה הכיף שלהם, זו הדרך שלהם להירגע. והרבנים יגידו להם: לא בשבת! שבת זה יום שבו חייבים לנוח – ולנוח על פי ההגדרה שלנו, אפילו אם הדרך שהגדרנו היא בשבילכם סיוט ולא מנוחה.

אני בטוחה שיש משפחות דתיות שבהן השבת היא אכן תענוג, ואני שמחה בשבילם. אבל אני יודעת שזה לא תמיד ככה. אני זוכרת היטב את המשפחה הדתית שגרה בבניין ליד אמא שלי – בשבת היו בוקעות משם צעקות בלי סוף, ואני הייתי יושבת ושומעת אותם צועקים וחושבת: כן, בטח, משפחה עם הרבה ילדים והם תקועים בבית, משעמם להם, אין טלויזיה, אין מוזיקה, אין אפשרות לנסוע לאנשהו ליהנות מחיק הטבע, מהים, כלום. האם לזה התכוון אלוהים כשנתן לנו יום מנוחה פעם בשבוע? לא נראה לי.

סופ"ש שיתחיל ביום ששי בצהריים ויכלול את יום ראשון לא יהפוך את מדינת ישראל לנורמלית. (לא שאני משוכנעת שלהיות עם ככל העמים זו שאיפה כל כך חיובית, אבל זה עניין אחר…) אבל שחרור מכבלי ההלכה יכול בהחלט לשפר את איכות הסופ"ש, ולתת לעם ישראל את מה שאלוהים ניסה לתת לנו בהר סיני – יום שבו נוכל באמת לנוח ולהינפש. כאמור, יש כבר בארץ סופ"ש באותו אורך כמו במדינות המערב – הבעייה היא לא בכמות אלא באיכות, הבעייה היא במה שאפשר – ובעיקר במה שאי אפשר – לעשות עם הזמן הזה. אם אתה נותן למישהו יומיים חופש מהעבודה אבל בחצי מהזמן הזה הוא לא יכול לנסוע לשום מקום, המסעדות ובתי הקפה סגורים, אם הוא יוצא לטייל ברגל אין אפילו איפה לקנות שתיה קרה – מה שווה החופש הזה? (וכן, כמובן שהאלטרנטיבה אומרת שמישהו יצטרך לעבוד כדי לספק את השירותים האלה של תחבורה/מסעדות וכו' – ככה זה גם בעולם המערבי היעני נורמלי… אז אנשים שעובדים בתחומים האלה עושים תורנות, לוקחים ימי חופש בימים אחרים. כמו שכבר קורה בארץ עם אנשים שעובדים בבתי מלון, למשל.)

ועכשיו אני לוחצת על כפתור פרסום מהר לפני שתשקע השמש ואנשים יצעקו עלי שכתבתי בשבת… לא, סתם, אני לא שבויה בכללים האלה, תודה לאל :)

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “בבוקר יום א' הזברה לא קמה

  1. ובכן, כמה דברים לי.

    1. בעניין הקניות בשישי – ברור שהוא לא התכוון להפיכת יום שישי ליום עבודה רגיל. זה היה יותר מצב בו יש אנשים שעובדים עד ארבע/חמש/שש, ובשיא החורף שבת נכנסת ברבע לארבע, אם אני לא טועה. אבל גם בהפיכתו לחצי יום עבודה רשמי, הוא מאלץ את כל האוכלוסיה (בניגוד למצב הקיים בו יש כאלו שעובדים בשישי, בהתאם למשרה שלהם, וכאלו שלא) לעבוד בימי שישי, לצאת מהעבודה בשתיים ולעשות את כל הסידורים תוך כמה שעות. ובלי קשר לדת, מסורת ושמירת שבת, רוב הישראלים מקיימים ארוחת ערב שבת. מהבחינה הזו, השינוי רע מאד..

    2. בתור מי שעברה פעם איזה גלגול דתי, אני מודעת מאד לעניין האיסורים. עם זאת, אני לא רצה להגיד לרבנים שההגדרות והפרשנויות שהם נתנו לא טובות. בעיקר כי אני חושבת ששינוי כזה צריך לבוא מבפנים, מתוך אמונה מאד גדולה של כל הציבור הדתי, ולא מהתמרמרות של הציבור החילוני על ההגבלות בחוק. בהחלט מרגיז שלא פותחים בתי עסק בשבת ושאין תחבורה ציבורית; אבל אני לא אדרוש מהרבנים להרשות לדתיים נסיעה בשבת, אלא שיכירו בכך שלא כולנו שומרים שבת. ואני מאד מקווה שהדתיים לא מרגישים שהם בעונש.

    3. מישהי הציעה, כפתרון, להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. זה לא רעיון חדש, ולמען האמת, הוא קיים חלקית- יש מוניות שירות בת"א, אבל לא אוטובוסים (עד כמה שידוע לי). אני לא בטוחה אם זה בגלל מעמדה של ישראל כמדינה יהודית דתית או מסיבות אחרות, אבל ברור לי שיש פה ניגוד אינטרסים: החילוניים רוצים לנסוע, והדתיים לא רוצים לשמוע אוטובוסים. פתרון? אין לי :)

    4. אבל אם כבר (סילבן שלום קורא את זה במקרה?) לקחת יום בשבוע ולהפוך אותו ליום חופש, למה לא לקחת את יום שישי? הרי אם מבטלים יום בן 9 שעות ופורשים את אותן השעות על 5 הימים הנותרים, מקבלים ימים ארוכים מאד. אם, לעומת זו, לוקחים יום בן 5 שעות (יום שישי), מבטלים אותו ומפזרים את השעות על 5 הנותרים, הרי שמוסיפים שעה אחת לכל יום. (לי ולך נראה מאד ברור שיום שישי אינו יום עבודה, אבל כבוד השר אמר שבישראל אין שבוע עבודה של 5 ימים, ובהנחה שהוא לא עובד בשבת, הוא כנראה מחשיב את שישי כיום עבודה)

    ועכשיו, הדובדבן שבקצפת: רוב המדינה בכלל לא עובדת בימי שישי (ומי שכן, סביר להניח שעובד גם במוצ"ש או בשבת עצמה), כתוצאה מהצעד ההוא שאת מספרת שקרה לפני כך וכך שנים (אני לא זוכרת, הייתי עסוקה בלהיות ילדה). הבנקים סגורים, מוסדות מדיניים סגורים, באוניברסיטאות לא לומדים; היחידים שעסוקים בזמן הזה (אבל לא במוצ"ש) הם תלמידי בתי הספר. קחו אותם, תנו להם חופש, וקיבלתם יום לטיולים עם המשפחה. סידורים גם ככה אי אפשר לעשות בשישי (וגם לא בראשון, כי הבנקים סגורים, וזה כי אין מסחר בעולם), פקקים אין כי כולם בחופש, אז למה לא לצאת ולטייל?

    ועכשיו, אחרי שסיימתי לעצבן את עצמי, אחזיר את הבלוג לבעליו. תודה. :)

    נ.ב. אני אפילו לא נכנסת לעניין המדינה הנורמלית. הטרנד הזה גורם לי לרצות להיות פוליטיקאית, וזה לא טוב לאף אחד.

  2. "אבל אם כבר (סילבן שלום קורא את זה במקרה?) לקחת יום בשבוע ולהפוך אותו ליום חופש, למה לא לקחת את יום שישי?" – בדיוק! זה כל כך הרבה יותר הגיוני, בהתחשב במסורת הקיימת בעניין שבת (ולא, אני לא ברצינות מצפה שהרבנים יקשיבו לי וישנו את זה) – ככה אפילו אנשים ששומרים שבת לגמרי יכולים לנסוע לאנשהו לסופ"ש, להגיע לפני כניסת השבת ולחזור במוצ"ש.

  3. אכן מילים כדורבנות, ותגובה העניינית ביותר שראיתי להצעה ההזויה של סילבן שלום. הייתי רוצה להוסיף הערה מעניינת והוא שבמדינות המפרץ שבוע העבודה בימים שבת, ראשון, שני, שלישי ורביעי, וימי המנוחה של סוף השבוע הם הימים חמישי-שישי, כי החג השבועי המוסלמי הוא יום שישי. כלומר, גם במדינות המפרץ לקחו את המבנה הסטנדרטי של סוף השבוע שהם יום החג הדתי (שהוא יום שישי אצל המוסלמים), וערב החג (שהוא יום חמישי). לא שמעתי אפילו פעם אחד שהיתה להם בעיה כלשהי בסינכרון בסחר הנפט עם מדינות אירופה ששם סוף השבוע הוא שבת-ראשון. לכן, אין גם לנו כל סיבה לשנות את סוף השבוע המוכר והמתאים לנו שהוא שישי-שבת, וכל הנושא של סינכרון ימי העבודה אינו רלוונטי כלל – למשל כאשר בארה"ב בוקר ומתחילים את יום העבודה, אצלנו כבר ערב והדבר אינו מפריע כלל לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות אמריקאיות. באותה המידה גם שינוי בימי העבודה לא משפיע, אלא העיקר שישארו 5 ימי עבודה מלאים כמו שמקובל בעולם המערבי, לכן בישראל מתאים ביותר סופשבוע בימים שישי-שבת ושבוע עבודה בין הימים ראשון וחמישי.

    • תודה. אכן הערה מעניינת – לא ידעתי מה המצב בארצות המפרץ. ידעתי שאצל המוסלמים יום שישי הוא היום המיוחד בשבוע, אבל למיטב ידיעתי אין אצלם איסור לעבוד ביום שישי אלא רק להפסיק לזמן התפילה, כך שמאד מעניין לשמוע שבמדינות המפרץ אימצו את הרעיון של שבוע עבודה בן חמישה ימים. (אולי זה מפני שהם מספיק עשירים…)

  4. רוב העולם כיום מתנהל לפי שבוע עבודה ולימודים של חמישה ימים, לא רק מדינות המפרץ, אלא אפילו במצרים, בירדן, בסוריה ובשאר מדינות ערב נהוג שבוע עבודה וגם שבוע לימודים בן חמישה ימים בבתי הספר. ישראל בין המדינות הבודדות בעולם, בה נהוג עדיין שבוע לימודים בן שישה ימים. אם כבר רוצים שינוי של להידמות לשאר העולם, היה באמת ראוי להנהיג שבוע לימודים בן חמישה ימים בישראל, בין הימים ראשון וחמישי, במקום ההצעה ההזויה של סילבן שלום.

  5. אם כבר מדברים על שינוי בהרגלי העבודה, אז רציתי להעלות נושא חשוב לקראת סיום חג הפסח. בוודאי שמתם לב שיש פער עצום בין ימי החופשה בפסח של עובדי המדינה לעומת עובדי המגזר הפרטי. עובדי המדינה מקבלים בכל שנה חופשה מרוכזת של 8 ימים בפסח, כאשר יש להם אופציה אפילו ליום תשיעי בגלל שחג המימונה למחרת פסח הוא יום בחירה עבור עובדי המדינה, ובנוסף מקבלים חופשה מרוכזת של 9 ימים גם בסוכות. לעומתם עובדי מגזר הפרטי במשק עובדים כרגיל גם בערבי חג וגם בחול המועד, ומקבלים בסה"כ יומיים חופשה בלבד בפסח, ויומיים בסוכות (יום הראשון ויום האחרון של החג) שהם ימי שבתון רשמיים במדינת ישראל. לדעתי, מדובר כאן בדבר כלל לא הוגן והיה ראוי לאפשר חופשה בימי חול המועד ובערבי חג גם לעובדים במגזר הפרטי.
    לכן, במקום החופשה המטופשת בימי ראשון, היה ראוי להילחם בעד חופשה כללית יותר בימי חול המועד ובערבי חג, שאלו אינם ימי עבודה יעילים מכיוון שערבי חג הם ימים מקוצרים, וחול המועד בין חג ראשון לחג שני, כאשר ביניהם יש שישי-שבת בנוסף, לכן חופשה מרוכזת בחול המועד נותן יותר רצף של ימי עבודה אשר לא נקטעים על ידי חגים באמצע.

  6. אכן דברים הגיוניים נאמרו כאן. רציתי להעיר הערה חשובה. הרבה אנשים חושבים שאם יהיה יום ראשון חופשי והפעילויות יועתקו משבת ליום ראשון, ימנע חילול שבת המוני. לדעתי, הם טועים ובגדול ואסביר זאת. אם יום ראשון יהיה יום בילויים המוני אז הרבה נותני שירות, עובדי תיירות ותחזוקה לא רק שיצטרכו לעבוד ביום השבתון המיוחל הזה שהוא יום ראשון, אלא יצטרכו לעבוד גם בשבת כדי להכין את הקרקע לקליטת ההמונים. למשל אם שמורת טבע רוצה לקבל המונים ביום ראשון בבוקר, אנשיה חייבים לבדוק את השטח יום קודם, אחרת מדובר בחוסר אחראיות מוחלטת מצד הנהלת השמורה. באותה הצורה יום האימונים של שחקני הכדורגל יהיה שבת אם המשחקים יועתקו ליום ראשון, וגם אמנים יצטרכו לעשות חזרות בשבת, אם הם רוצים לתת מופע המוני ביום ראשון, וכך הרבה אנשים יצטרכו לעבוד בשבת כדי להכין את הקרקע לקראת יום השבתון. כך, שבת תהפוך מיום מנוחה ליום הכנות ליום בילויים. מכיוון שיהיה צורך לשרת ציבור רחב יותר ביום ראשון, כי אין מגבלת בילוי עבור הדתיים – לכן, יותר אנשים יצטרכו לעבוד בשבת (כדי להכין את הקרקע) מהמצב כיום. לכן, חילול השבת לא רק שלא תצומצם אלא רק תגבר. לא במקרה הרבה מוזיאונים באירופה סגורים דווקא ביום שני (המקביל ליום ראשון בישראל), כי כך עובדי התחזוקה לא צריכים לבדוק את המצב ביום ראשון (שהוא החג השבועי של הנוצרים) לקראת ביקורים ביום שני.

ומה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s